לעשות טוב, עשוי להביא לחיינו הרבה טוב. למה הכוונה? לעשות טוב עבור אדם אחר, אמנם ממקם אותו בראש סדר העדיפויות שלנו, את צרכיו, רצונותיו והחיים שלו, אבל – הסיפוק שנפיק מעשיית טוב לאדם אחר, התודה שלו והתוצאה שנראה לנגד עינינו, גם אם מדובר בתוצאה קונקרטית וגם אם רוחנית, עשויה לגרום לנו להרגיש מאד טוב.
למה כוונתנו, בעצם? למעשה, כאשר אני עושה טוב לאדם אחר, אני מסייעת לו במשהו. ה"משהו" הזה עשוי להיות משהו גשמי, פיזי, קונקרטי כמו – אני מסיימת לקשיש וצובעת לו את קירות הבית שלו שהתקלפו. במצב כזה, אראה תוצאה בעיניים – הדירה של הקשיש צבועה, נקייה ויפה. הסיפוק שאפיק מהתוצאה הגשמית הזו, עשוי למלא אותי גאווה ואושר פנימי.
סוג נוסף של סיפוק מעשיית טוב עשוי להגיע מסיוע לאדם בדבר שאינו קונקרטי. למשל, כחלק מהרצון לעשות טוב, אני מגיעה לביתו של ניצול שואה אחת לשבוע ומשוחחת איתו, מקשיבה לסיפוריו ומשתפת בשלי, משמע, מארחת לו חברה ומסייעת להפיג את תחושת הבדידות שלו. במצב כזה, תחושת הסיפוק שאפיק מלשמוע את ניצולי השואה מדבר, מחייך, צוחק ומשתף, תהיה גדולה ומשמעותית, ועשויה להרחיב את ליבי.
אף על פי שזה נשמע כל כך נוצץ, על מנת לעשות טוב צריך להתאמץ. הכוונה היא, שחייהם של רובנו הינם עמוסים, עסוקים ודינמיים ועל מנת לפנות זמן לעשיית טוב, דרוש מאמץ.
בין כל ההתעסקויות בילדים – בית ספר, שיעורי בית, חוגים, חברים, מסיבות, לבין ההתעסקויות בבית – בישולים, ניקיונות, תחזוקה שוטפת, התעסקות בהורים, בריאות, חברים וכדומה, החיים הופכים לשוחקים, ועשיית טוב עשויה לטפטף לתוכם ניצוץ זוהר מאד של אופטימיות וסיפוק. אז… שווה לעשות את המאמץ ופשוט – לעשות טוב.